<h1>או"ז הלכ' תפילין סימן תקצ"ד</h1>
<h2>דף כו:</h2>
בעל קרי. ומשמש מטתו. ומניח תחת מראשותיו. קיי"ל בפ' הישן [כ"ו, ע"ב] דבע"ק מותר להניח תפלין. ואסור לשמש מטתו כשהוא לבוש בהן שכח ושימש מטתו בתפלין אינו אוחזו אלא ברצועה ולא בקציצה עד שיטול את הידים מפני שהידים עסקניו' הם. ובפ' מי שמתו [כ"ג, ע"ב] פסיק רבא כשמואל דמניח אדם תפליו תחת מראשותיו ואפי' אשתו עמו ואוקמה ר' ירמי' דמניחן בין כר לכסת שלא כנגד ראשו. ור"פ בא לו [ס"ח, ע"ב] אייתי ההיא דפ"ק דתמיד פושטין אותן (ומקבלין) [ומקפלין] אותן (כן) [כו'] ואמר רב אשי ש"מ תפלין מן הצד שפיר דמי והכי עבד עובדא רבא במי שמתו [כ"ד, ע"א]. וס"פ מי שמתו [כ"ה, ע"ב] תניא בית שיש בו ס"ת ותפלין אסור לשמש מטתו עד שיוציאם או עד שיניחם כלי בתוך כלי. אמר אביי ל"ש אלא בכלי שאינו כליין פי' שהכלי שהתפלין בתוכו אינו מיוחד הלכך כשהוא מכוסה בכלי אחד סגי אבל בכלי שהוא כליין אפי' עשרה מאני כחד מאנא דמי ואסור משום דכיון דמיוחד לכך הרי הן כתפלין עצמן ומגולין הן. אמר (אביי) [רבא] גלימא אקמטרי ככלי בתוך כלי דמי פי' קמטרא ארגז המיוחד להניח בו תפלין כך פירש רב היי גאון. א"כ הא דפרישית דמניחן תחת מראשותיו איירי כגון כלי בתוך כלי ושאינו כליין, או שמא הואיל ומכוסים בין כר לכסת כגלימא אקמטרי דמי ושרי.
